הבלוג השישי למנייננו
אומרים לי שצריך לכתוב רק על ספרים, כי הלוא לכך נוצר, שתכיר/י את ספריי.
אני יודעת מראש שלא אוכל לעמוד בהסתגרות. הופכת עולמות הוא בלוג דעתן, כך שתקרא/י כאן גם על מעשי גינון, שמסורה לו, הסביבה, הפיזית והחברתית, הבריאות והנתיבים אליה, השואה והדרכים ממנה אל חדוות היצירה והחיים. נעים להכיר!

דף מן האתר הראשון, אביב 2003: חיים

עודכן ב: 3 יונ 2019



בת נולדה. בעיר המחוז טקוצ' שברומניה. לאליעזר ברקו, רואה חשבון שבתקופת המלחמה הוכשר לעבודת עבדים בפרך, ולאחר המלחמה שרת כמנהיג בקהילה, ולדורה ברקו ממשפחת ברנר, צעירה אוהבת מותרות שהוכשרה באותה תקופה עצמה למלחמת קיום. המיילדת אמרה, "יש עוד אחת". הבכורה, את ההתמכרות לקריאה ירשה מהאם ואת ידיעת הכתיבה ירשה מהאב. ועוד היו במשפחה סב אחד שניגן בכינור, וסב שני מעשי, ועוד היו צורף אמן, וסבתא חכמה שהכל ביקשו בעצתה, וסבתא-רבתא מרפאה בצמחים ובלחשים...

והייתה גם מינקת נוצריה מן הכפר.

האם אמרה, "קורינה. כמו השחקנית הצרפתייה." האב חשב אולי, "קורינה. המשוררת מיוון העתיקה." הייתה ילדות יפה. שארכה שלוש-ארבע שנים. אחר כך באה ילדות זקנה שנוחמה מעט בסיפורים ממשפטי נירנברג, שם נשפטו הנאצים על פשעי המלחמה. בדצמבר 1947 עלתה עם המשפחה על האונייה פאן-קרסצ'נט, שנבנתה להכיל כארבע מאות נוסעים. בפועל שכבו על דרגשי האונייה שבעת אלפים וחמש מאות סרדינים אנושיים. ביום לידתו של ישו עלו הבריטים על האונייה והפכו את פניה לכיוון האי קפריסין. ב-7 ליולי 1948 המשפחה שוחררה ממחנה המעצר והגיעה לארץ. לאחר שבועות אחדים במחנה אוהלים ברעננה - אז מושבה קטנה - הועברה עם המשפחה למגורים בבית ערבי ריק מבעליו, בשכונת ג'בליה - קצה יפו - שנקראת "גבעת עליה".

"בתשוקה שלי למצוא איש שיכיר אותי, מה לא עשיתי. הלכתי יחפה בחולות בקיץ ואכלתי סברס, פרי תאווה לחמורים, משלשל, מלא בקוצים, לא כמו הדובדבנים והתות." ארץ התות והדובדבנים

בגיל 14 עבדה, למדה בתיכון ערב, וחסכה כסף ללימודים בתיכון בוקר. בגיל 15 למדה ב"בית חינוך תיכון" (היום עירוני ד') בבוקר. הכסף נגמר לפני שנגמרה שנת הלימודים. בגיל 16 ועד לגיוס לצבא עבדה בהוצאת ספרית הפועלים בחדר אחד עם אברהם שלונסקי, ליד שולחן קטן מולו ומול התנועה הבלתי פוסקת של סופרים ומשוררים שפקדו אותו מדי יום. במקום בית ספר תיכון זכתה ללימודים ישר ב'אוניברסיטה'. אל הכישורים הפדגוגיים של שלונסקי התוודעה כבר ביום הראשון לעבודה, כשאמר לה: "יפה הדפסת, 'החיילים יצאו לתרגולת'. הבחורה שהייתה לפנייך הדפיסה: 'החיילים יצאו לתשגולת'."

לאחר שעות העבודה הייתה יורדת לחנות הספרים שבקומת הקרקע ושם עולה לסולם הגבוה שנשען אל המדף העליון קרוב לתקרה, וקוראת עד לאחר שבע בערב, מועד סגירת החנות. המשך הערב התקיים בסניף תנועת הנוער "השומר הצעיר" בגבעת עליה. לקראת הגיוס לצבא נוצר "גרעין" שהורכב מילידי הארץ שעד אז הכירה מרחוק, ומקבוצה של עולים חדשים שהתחנכו בקבוץ בגליל. יחד שרתו בנח"ל וחברו לקבוץ "כרמיה" בדרום, שם חיה שלש שנים. בדצמבר 1957 עברה לקבוץ "שובל" . "ים של חול רחש מחוץ לחלוני ובתוכו הפסיע שליו, אדיש, חופשי עד קנאה, גמל ענק." כעין תשובה


בדצמבר 1960 חזרה לתל-אביב.

כרמיה הוליד את הבת הבכורה, שובל הוליד את הבת הצעירה ותל-אביב הביאה לה בן. כל מקום הוליד ילד. רק האב נשאר אותו אב.

"נהוג לחשוב שהילדים הם הבטחת הנצח של הוריהם. תגידי בעצמך אם אין כאן הונאה: הרי ההורים אף הם נולדו כילדים. ההבטחה, אותו מקסם בדוי, לא לי ניתנה אלא לשרה ולרבקה, לרחל וללאה. לא את הנצח הפרטי שלי מבטיח ילדי אלא את המשכיות אותו קיום שנקבע ביום השישי ואין אנו אלא סבליו הצייתנים." כעין תשובה


עם שובה לתל-אביב למדה בכוחות עצמה לתעודת בגרות ובשנים 1965-1968 למדה באוניברסיטת תל-אביב. ספרות עברית וספרות אנגלית.

"המרצה ביקש שאדבר איתו על שירים. את מי אני אוהבת. 'משורר אחד. יש?' 'לא.' " כעין תשובה

ב-1970 שלחה סיפור ראשון ל"קשת" שהתקבל מיד. מאז ועד היום הוכתרו בהצלחה כל מאמציה להישמר אזוטרית ושקופה בכתיבה. עכשיו באה עונת האסיף.

0 צפיות
כאן נרשמים לעדכונים, טיפים ולחישות:
 סדנא לקריאה יוצרת

Contact ליצירת קשר

קורינה הסופרת

הוצאת חודנה

ת.ד. 53007 תל אביב 6153001

hasofferettcorinnabooks@gmail.com

מכתבים הם שמחה

© כל הזכויות שמורות לקורינה הסופרת | איורים: אוקסנה גריבינה. 

    עטיפות ספרים: סטודיו דוד טרטקובר, דנה גז ותרומת קרן מ.ק. אשר

.Copyright 2002-2019 © Corinna Hasofferett Tel-Aviv, Israel All rights reserved | Art by Oksana Grivina.

Book covers: Studio David Tartakover, Dana Gez, M. C. Esher Fund Donation