הוי, צרבת!

הסבר ממה שלמדתי ולימדתי עצמי:

ראשית, אין הגבלה לבדיקת נוכחות חידק ההליקובטר. עושים זאת בכל גיל וכך מגלים באיזו רמה החידק נוכח ועל פי זאת קובעים פרוטוקול טיפול.

לפני שאגע בעניין הטיפול הרי עוד דבר שחשוב לדעת: עלינו לאכול רק עשרים אחוז מזונות חומציים ויתר השמונים אחוז צריכים להיות בסיסיים. בשרים ומוצרי חלב - כלומר מזון מן החי, הם חומציים.

כך למרבה הצער גם עגבניותת, חצילים ועוד כמה ממזרים... מים לגמרי בסיסיים וכך גם מלפפון אך מלבדם יש אינספור פירות וירקות שבסיסיים, כולל לימון, למרות שטעמו חמוץ. וכמובן קטניות למיניהן ועוד כהנה. גוגל יענה ברשימה מלאה.

חשוב להכיר: בין הוושט לקיבה יש סוגר. השרירים שלו נחלשים עם השנים ואז המזון החומצי עולה, במקום לעשות את דרכו המיועדת לו... פתרתי זאת על ידי לעיסת מסטיק (בחנות טבע קניתי מסטיק אורגני, שוטפת ממנו את מעט הסוכר, ולעבודה... )

מסתבר שיש גם המלצה רפואית כזו.

שעתיים שלוש אחרי האוכל עדיף לא לשכב עם הראש מונמך ולא להתכופף שלא לצורך. שהמזון לא יעלה.

כשמרגישים חומציות, אפשר לשתות מים, לאכול מלפפון וכאלה מזונות בסיסיים. ערוב יוריד את רמת החומציות.

באשר לטיפול תרופתי, הוא גם מותנה ברמת הנוכחות של החידק. אם היא נמוכה - וזאת כל רופא משפחה נבון יבחין מתוצאות הבדיקה - כי אז אין צורך באנטיביוטיקה, היא גם לא תמיד אפקטיבית, הטיפול , לדברי הרופא, לא נעים, אנטיביוטיקה, בידוע, מחלישה ומנטרלת ויטמינים.

בחדר ההמתנה לבדיקת נוכחות החידק אפשר לפגוש א/נשים שזו להם בדיקה חוזרת יותר מפעמיים-שלוש שכן האנטיביוטיקה עוזרת רק לחודשים אחדים או לתקופה קצרה. אז כדאי לבדוק אם הדברים הקלים שציינתי עוזרים ויעילים, אפשר ניתן להמנע מטיפול תרופתי שבידוע יש לו תמיד תופעות לוואי ואז יום אחד מוצאים עצמנו בסחרור של תרופות שמטפלות בתופעות לוואי של תרופות שמטפלות בתופעות לוואי וחד גדיא.

אמנם ״צרת רבים - נחמת שוטים,״ אך אולי ינחם לדעת שכחמישים אחוז מאוכלוסיית הארץ סובלים מבעיית הצרבת. לא מנחם לחשוב שרבים מהם צורכים תרופות כימיות, כשאולי אפשר להמנע מכך.

מה כן עוזר ואינו אנטיביוטיקה? דופילוס. צבא החיידקים המיטיבים האלה יתאבד למעננו, עד שנאבד את החידק שאפילו השם שלו מכוער. הליקובקטר? מי יתן לילד שלו שם כזה?