הבלוג השישי למנייננו
אומרים לי שצריך לכתוב רק על ספרים, כי הלוא לכך נוצר, שתכיר/י את ספריי.
אני יודעת מראש שלא אוכל לעמוד בהסתגרות. הופכת עולמות הוא בלוג דעתן, כך שתקרא/י כאן גם על מעשי גינון, שמסורה לו, הסביבה, הפיזית והחברתית, הבריאות והנתיבים אליה, השואה והדרכים ממנה אל חדוות היצירה והחיים. נעים להכיר!

כל חיי מכוונים לכך שלא יקנאו בי. והרי המתכון.


הכל התחיל בגלל קופסא קטנה של אבקת אפיה, שהכילה שארית, משהו כמו כף גדושה. מה לעשות? לזרוק, חלילה. מה עוד שכתוב על הקופסא: "נטול אלומיניום”. ללחם לא יספיק. יספיק רק לפנקייק. נלכדתי.

יש מי שיגידו כי סתם עצלות מצידי – ולא כך, ההיפך: העצלות תחוזק אם אתרום לשפעת התמונות שמתכונים מרובבים בהם. ההומו ספיינס ניחן הלוא בדמיון. זוכרים/ות?

בתיבת הקמחים, הדבר הראשון שהעליתי היה שקית קמח טפיוקה. נטול גלוטן, למי שמשנה לו. רוקנתי אותה לקערה. באמצע הגבעונת כריתי שקערורית. זו מיד התמלאה בביצה. ביצה אחת יחידה הספיקה. נס ינואר.

מה שהזכיר לי מרכיב נוסף, בלעדיו לפנקייק אין חיים: שומן.

אין ברירה? ועוד איך שיש: טחינה.

הוספתי כף נדיבה ואולי קצת יותר. טחינה גולמית. ישר מן הצנצנת.

ערבבתי מעט והתוצאות לא היו מזהירות.

כמובן, איך שכחתי, צריך משהו נוזלי. רק שלא היה לי לא חלב עזים ולא חלב סויה. כלום.

על השיש, לעומת זאת, מצאתי רבע כוס מים שסחטתי לתוכם שעה או שעתיים קודם לכן מיץ מחצי לימון.

עכשיו התערובת בהחלט הפכה להיות נוזלית. יותר מדי נוזלית.

הכנסתי יד עיוורת לתיבת הקמחים ויצאה שקית קמח כוסמין. לא רע.

הוספתי כף ועוד כף ועוד אחת.  שלוש כפות קמח כוסמין נדרשו כדי להפוך את העיסה לסמיכה בדרגה של שמנת. אל תתבלבלו, אני מדברת על הסמיכות. לא על שמנת. חלילה.

מה שהזכיר לי שיש במקרר שארית צנועה של פרמזן. גירדתי ממנו איזה 5 גרם, באמת שלא הרבה יותר, רק בשביל הריח ונגד העין הרעה של הכולסטרול וצרותיו.

למעשה יכולתי להוסיף גם קצת קצח, בנוסף לאניס הטחון בלעדיו לשום מזון אין חיים.

זהו.

תבנית הפנקייק אמנם מאולפת לעבוד בלי שמן אבל הפעם הייתי קצת רעבה אחרי לילה של ערות וכתיבה על בטן ריקה.

מעט שמן קנולה, בקושי כפית – התחמם היטב – והמחבת, כמעט בלי עזרה מצידי, יצר שש פנקייקים גדולים, זהובים, נפוחים מעט בשל אבקת האפייה. מי שלא טעמה לא תדע.

אפשר לאכול פנקייק עם כל דבר. מי שפלאחית עירונית כמוני, אוכלת עם בצל.

בצל מזכיר סיפור מחייו של הונדרטוואסר, האמן היהודי-אוסטרי: יצא לטיול במכונית עם חברה נוצריה. ליד מכולת דרכים ביקשה לעצור – וחזרה עם קילו בצל.

“זה מה שאתם היהודים אוהבים, לא?"


#תגליותבמטבח #העיקרהבריאות #פנקייק #קורינההסופרת #מתכון

0 צפיות
כאן נרשמים לעדכונים, טיפים ולחישות:
 סדנא לקריאה יוצרת

Contact ליצירת קשר

קורינה הסופרת

הוצאת חודנה

ת.ד. 53007 תל אביב 6153001

hasofferettcorinnabooks@gmail.com

מכתבים הם שמחה

© כל הזכויות שמורות לקורינה הסופרת | איורים: אוקסנה גריבינה. 

    עטיפות ספרים: סטודיו דוד טרטקובר, דנה גז ותרומת קרן מ.ק. אשר

.Copyright 2002-2019 © Corinna Hasofferett Tel-Aviv, Israel All rights reserved | Art by Oksana Grivina.

Book covers: Studio David Tartakover, Dana Gez, M. C. Esher Fund Donation