הבלוג השישי למנייננו
אומרים לי שצריך לכתוב רק על ספרים, כי הלוא לכך נוצר, שתכיר/י את ספריי.
אני יודעת מראש שלא אוכל לעמוד בהסתגרות. הופכת עולמות הוא בלוג דעתן, כך שתקרא/י כאן גם על מעשי גינון, שמסורה לו, הסביבה, הפיזית והחברתית, הבריאות והנתיבים אליה, השואה והדרכים ממנה אל חדוות היצירה והחיים. נעים להכיר!

כצמח בר


דברים שהם מחוץ להישג ארנקי.

לצד אלה הוא מציג נסים ונפלאות, ביניהם קרמיקה של לפיד.

לפיד היה בית חרושת לקמיקה בעבודת יד שאויירה על ידי אמנים עולים. כל פריט היה ממוספר וחתום בשם האמנית המאיירת. כן, לרוב היו אלה נשים, מצומצמות שכר וקיום.

ללפיד היה מחסן מכירות בקצה דרך יפו

סבי מצד אבי היה בעל חנות לכלי בנין ולכלי קרמיקה שהאיכרים היו יוצרים ומאיירים.

ב’יום המתים’ יש ברומניה מנהג נוצרי, לקנות צלחות יפות, למלא אותן באוכל ולהביא לשכנים – שיאכלו לזכר המתים של המשפחה המכבדת.

החנות, שהייתה גדושה כל השנה בקערות וכלי חרס מאויירים בפרחים כחולים ואדומים, התמלאה לקראת ‘יום המתים’ בשפע כלים. אלה הגיעו ארוזים לא בפלסטיקה בועתית אלא בנסורת שריחה הרענן מילא את החנות ונותר כאז במחסני הזיכרון.

סבי לימד אותי להקיש על חרס וכך להבחין אם יש בו פגם או שלם הוא. לפי הצליל. הייתה לו אוזן טובה כנגן כינור עליו היה מנגן לנו בשעת ההבדלה מנגינות שלמד מן הטורקים כשחיו שנתיים במושבה שברון הירש הקים ליהודים שם ועזבו אחרי שמת בנם הראשון בינקותו.

באמצע שנות השישים  – לא מסוגלת לכתוב ‘של המאה שעברה' – באתי למחסן של לפיד ומאושרת רכשתי עד הפרוטה האחרונה צלחות וכלים מאויירים בכחול.

לימים מן הצלחות נותרה אחת ונותרו שתי צלחות הגשה מאויירות בדמויות דג מוכחל, קנקן מאוייר ולא בכחול שמשום מה רכשתי, ספלון שאיבד את הידית ושרד כל פיתוי להשליך אותו, חלילה.

השוק מתחת לכיכר צינה דיזנגוף פתוח בימי שישי ושלישי

נזדמנתי שם ביום שלישי לפני כחודש.

היום, לאחר שהשלמתי את ענייניי, מצאתי עצמי מחדש בשוק. בעל הדוכן כמעט סיים לארוז את אוצרותיו.

לארוז שמונה-תשע פעמים בחודש מאות ואלפי פריטים, לפרק אל השולחן ולארוז מחדש בסוף היום, באמת צריך לכך כוחות.

לא עמדתי בפני המראות ורכשתי כלי אפייה משלהי שנות לפיד.

האיש דיבר בשבחי שוק רמלה. אמרתי שיום אחד אסע איתו, אם רק אוכל להתעורר בארבע לפנות בוקר, כמוהו.

איפה את גרה?

איפה אתה גר?

עבר לתל אביב רק לאחרונה, גר בבית עם חצר קטנה.

אם אתה רוצה, אתן לך שתילים.

אם את רוצה אתן לך שתילים. יש לי צמחי תבלין.

רץ לאוטו והביא לי זוטא לבנה פראית וחרובים שליקט מעץ באזור ירושלים.


#יומןתלאביבי

0 צפיות
כאן נרשמים לעדכונים, טיפים ולחישות:
 סדנא לקריאה יוצרת

Contact ליצירת קשר

קורינה הסופרת

הוצאת חודנה

ת.ד. 53007 תל אביב 6153001

hasofferettcorinnabooks@gmail.com

מכתבים הם שמחה

© כל הזכויות שמורות לקורינה הסופרת | איורים: אוקסנה גריבינה. 

    עטיפות ספרים: סטודיו דוד טרטקובר, דנה גז ותרומת קרן מ.ק. אשר

.Copyright 2002-2019 © Corinna Hasofferett Tel-Aviv, Israel All rights reserved | Art by Oksana Grivina.

Book covers: Studio David Tartakover, Dana Gez, M. C. Esher Fund Donation