מהיום, יום יום, פותחת יומן, גלוי לעין כל

365 יום בחיי.

יוצאת לדרך עלומה. מה אכתוב? .

בעוד חמישה ימים אחגוג, מאושרת, את יום הולדתי..

הזדמנות לדבר על הגיל?

באמת, נושא זה מכרסם בלבי. אשמור אותו ל-22 בספטמבר.

היום אני מבקשת לפתוח במשהו חיגי. סרטון קסום שמצאתי באתר הספרות הבינלאומית #Words Without Borders

כמעט שלוש לפנות בוקר. הסרטון נוגע בחלומות, על דרך הפיוט..#Frankfurt Book Fair

מהו החלום שלי, על דרך המציאות?

שיפסיקו להתעסק בבוץ, כמו ילדים כשהגננת לרגע הסירה מהם את המבט. רבים על פיסות אדמה, על טלאי כוח., על עוד שק זהובים. נו, ואם כל המזרח התיכון יהיה למלכות ישראל השישית, זה יציל את ספינת כדור הארץ הנטרפת לקול ריקודי הורה אדמתי? בעןד שעות אחדות אצא להצביע. מעשה סיזיפי כשלעצמו.

הייתי בלב שמח מצביעה בשביל הרשימה המשותפת, לכבוד היו״ר. קנה את לבי כאשר בשובבות הצמיד מצלמה לפרצוף של ביבי וכתב, ״פתאום מצלמות מפריעות להם!״ סוף סוף פוליטיקאי שיש לו - שומו שמיים - חוש הומור.

אלא שהמשותפת לא בסכנת אובדן מקומה בכנסת.

הייתי מצביעה בשביל מרץ וסתיו שפיר, שחביבות עליי ונאמנות, אך נראה שמקומן בכנסת מובטח.

נותרה מפלגת העבודה שפרץ עשה שמות בשאריות ממנה שהותירו קודמיו וכחול לבן - כאשר סרב ולא השכיל לחבור למרץ והדמוקרטית. צריך להציל אותה מידי עצמה כי רק כך אפשר יהיה להציל את התנועה הליברלית, המכונה ׳גוש השמאל׳. גוש אנטי-ביבי, אנטי רוע. אנטי המשך הדעיכה של ערכינו, של קיומנו כחברה רודפת צדק, משחררת מאזיקי הכיבוש , מתפנה בכל הכוחות להצלת כדור הארץ..

שעות אחדות לפני הפתח הקלפיות ומסתבר שניצלנו לרגע מהנחתה מפלצתית של ביבי: ביקש להכריז על מלחמה. הצבא עצר אותו. אנחה.

אם לא היה מדובר בחיי, בחיינו, הייתי צוחקת. כמה גאונית האמירה, ״ההיסטוריה חוזרת בפעם השנייה כפארסה." בהנחה שהאמירה ״תמות נפשי עם פלישתים״ הינה ציטוט היסטורי, הרי לנו פליט-אשדוד טרוף נפש יוצא למלחמה לא על אלפי התקפות, בלונים ושריפות בדרום, שפוגעות על רחוקים, אלא על רקטה אחת, שהפריעה לו אישית - איזו חוצפה! - בנאום סרק סרק חדש. אהה, איזו מלחמה מתוקה יכלה להיות לנו. הצבא באמת לא בסדר שמנע טירוף שהוא סיוט. עד מתי?!