הבלוג השישי למנייננו
אומרים לי שצריך לכתוב רק על ספרים, כי הלוא לכך נוצר, שתכיר/י את ספריי.
אני יודעת מראש שלא אוכל לעמוד בהסתגרות. הופכת עולמות הוא בלוג דעתן, כך שתקרא/י כאן גם על מעשי גינון, שמסורה לו, הסביבה, הפיזית והחברתית, הבריאות והנתיבים אליה, השואה והדרכים ממנה אל חדוות היצירה והחיים. נעים להכיר!

קראתי, “אם יש אלוהים – יופע נא מיד ויוכיח שאני צודקת” – והיא הופיעה.


ביד קשה ומיובלת הניחה על המדרכה לרגליה המון סלים מלאים בקניות מהמכולת . בלונדינית. רבבות ישנן כמוה.

"מחר אני עובדת בוקר ולא אספיק לקנות. המשמרת שלי מתחילה ברבע לשמונה בבוקר. ככה לפני שאני יוצאת לעבודה, אבשל. הבן החייל מגיע לשבת. הוא חייל לוחם."

שעת לילה מאוחרת. התיישבתי לידה בתחנת האוטובוסים, ראשינו מוטים אל הצג האלקטרוני, שהראה את מספר האוטובוס, אך בלא כל שעת הגעה.

ברחוב  הצטופפו צעירים ממתינים בתור הכניסה לפאב, למסעדות, עוצרים מוניות. אף אוטובוס לא הגיע.

אמרה שעובדת באחד מבתי המלון הגדולים בעיר, מאד נהניית, זה מקום עבודה מאורגן, דואג לעובדים.

"רציתי להצביע בשביל כחלון," חזרה, "אבל פתאום שמעתי אומרים ברדיו שציונים עוזרים לערבים לנצח בבחירות! כל כך נבהלתי!”"כשלא היו תיירים לקחו אותנו לטיול בארץ. טוב לעבוד במקום שדואג לך. בבוקר לפני העבודה יש ארוחת בוקר, אחר כך ארוחת צהריים. מי שעובד במשמרת ערב יש בשבילו ארוחת ערב. קודם עבדתי ביהלומים, צורפת. ביקשתי העלאה במשכורת ואמרו שאחכה וידעתי שאני לא יכולה, יש לי שני בנים שאני צריכה לדאוג להם."

בשיחות יש שתי אופציות: להקשיב או להתווכח. מי שמתווכח מפסיד את כל הסיפור.

"נעים הערב," אמרה. 

"רציתי להצביע בשביל כחלון," חזרה, "אבל פתאום שמעתי אומרים ברדיו שציונים עוזרים לערבים לנצח בבחירות! כל כך נבהלתי!”

"מתפרקים אחרי הבחירות," אמרתי.

“רציתי להצביע בשביל כחלון. את יודעת, הוא עשה המון עם הסלולרי. קודם שילמתי ארבע מאות, חמש מאות ש”ח לחשבון ועכשיו מאה ש”ח. רציתי לעזוב אותם, אמרו שיתנו לי מחיר מיוחד, ושוב היה חשבון גדול. "

אין לי טלפון נייד. שתקתי. 

"רציתי להצביע בשביל כחלון," חזרה, "אבל פתאום שמעתי אומרים ברדיו שציונים עוזרים לערבים לנצח בבחירות! כל כך נבהלתי!” אמרה, מניחה את כף ידה על חזה רחב , “זו המדינה שלנו, זה כל מה שיש לנו, איך אפשר ככה?!"

רכות מאד אמרתי, “הצבעת לביבי?"

“כן! ביטחון זה הכי חשוב. אני מאוקראינה, כבר הרבה שנים בארץ, מ-1990. עשרים וחמש שנים. באוקראינה עכשיו מלחמה, אין ביטחון. כשבאתי לארץ לא ידעתי מה זה מלחמה, ופתאום האינתיפאדה הראשונה. הבן שלי כל הזמן כשהיה ילד חלם שלא יהיה צבא כשיגיע לגיל גיוס. עכשיו הוא חייל לוחם ועוד רוצה לחתום קבע. מה אני יכולה לעשות? ביטחון זה חשוב. מי ידאג לביטחון? ציפי? אישה לא יכולה לדאוג לביטחון.” “את נורא פמיניסטית,” אני אומרת לה בחיוך. היא נותנת בי במבט נבון, “אני אישה עצמאית.  יש דברים שאני יכולה לעשות יותר טוב מגבר ויש דברים שגבר יכול לעשות יותר טוב ממני. את לא חושבת?"


3 צפיות
כאן נרשמים לעדכונים, טיפים ולחישות:
 סדנא לקריאה יוצרת

Contact ליצירת קשר

קורינה הסופרת

הוצאת חודנה

ת.ד. 53007 תל אביב 6153001

hasofferettcorinnabooks@gmail.com

מכתבים הם שמחה

© כל הזכויות שמורות לקורינה הסופרת | איורים: אוקסנה גריבינה. 

    עטיפות ספרים: סטודיו דוד טרטקובר, דנה גז ותרומת קרן מ.ק. אשר

.Copyright 2002-2019 © Corinna Hasofferett Tel-Aviv, Israel All rights reserved | Art by Oksana Grivina.

Book covers: Studio David Tartakover, Dana Gez, M. C. Esher Fund Donation